על גלימרים וטריגרים

מכירות את הרגעים המנצנצים הקטנים האלה במהלך היום שלכן, שלרגע שמתן לב אליהם ופתאום התמלאתן בשמחה והכרת תודה? אז אלה הם גלימרים, והם ההיפך הגמור מטריגרים. בשונה מטריגרים, גלימרים מעניקים למחשבות, לגוף ולנשמה שלנו שלווה ותחושת ביטחון, וההשפעה שלהם חיובית מאוד על הבריאות הנפשית והפיזית שלנו כאחד.

הבחנה בגלימרים ביומיום יכולה לשפר באופן חד משמעי את מצב הרוח שלכן, להוריד לחץ, ולחזק את החוסן הנפשי.

בעצם באותה דרך בה מראה כלשהו, צליל, אנשים או פעולה מסוימת יכולים לגרום לנו לטריגר (מצב של פלאשבק-מראה מן העבר שמחזיר אותך לאירוע טראומתי שחווית, את תרגישי את אותם רגשות-עצב חרדה וכו'), כך זה עובד עם גלימר- רק הפוך.

בכל יום אתן נפגשות עם גלימרים, גם אם לא תמיד תשימו לב לכך, לכן זה אומר שלא משנה עד כמה תחושות כמו כישלון, בדידות ועצב הופכות למכלול חייכן- במציאות זו לא האמת. במציאות אתן נשים עם כישרונות ומתנות שאלוהים שם בכן, שמתכתבים עם האופי שלכן, מה שאומר שיש בכן את המתכון המנצח לפריצת דרך בעולם וחתימת החותמת שלכן, אבל גורמים חיצוניים כמו הסביבה שלכן, הבריאות, ושקרים ששמעתן ואימצתן (אני לא טובה מספיק) מגבילים אתכן ולעתים גם ממש עוצרים אתכן מלחיות את החיים ולשמוח בהם.

מכאן, שהדרך היחידה להנות מהגלימרים בשביל לשפר באופן משמעותי את אורח חייכן הוא לבחור להבחין בגלימרים שמופיעים במהלך היום שלכן.

זה עניין של פרספקטיבה. כולנו, במודע או שלא במודע מבצעים את הפעולה הזו של בחירה בכל רגע נתון. ובהקשר של הפוסט- הבחירה על מה לשים יותר את הפוקוס, על הטריגרים או על הגלימרים בחיינו, ויש מזה ומזה בשפע.

גורמים חיצוניים שמם כמשמעותם- גורמים שחיצוניים לנו. האפשרות היחידה שלהם להיות בעלי כוח והשפעה עלינו ועל אורח חיינו היא רק אם ימצאו דרך להיכנס פנימה ללב ולמחשבות שלנו. את הדלת לדרך הזו רק אנחנו יכולים לפתוח, להחליט כמה רחב הדלת תפתח וכן, עד מתי נשאיר אותה פתוחה.

יש אנשים רבים בעולם ולכל אדם סיפור משלו, עם תנאים שונים מבני אדם אחרים. יש אנשים שחיים בעוני אבל הם מכירי תודה על המשפחה שהקימו אז הם כמעט עיוורים לחלוטין לעוני שמקשה על חייהם, יש כאלה שאפילו לא רואים בו קושי אלא הזדמנות לגדול. לעומתם יש מלכים ונסיכים שעל פי ראות אנושית אפשר לחשוב שאין להם סיבה לא להיות מאושרים ודווקא הם יכולים להימצא הבודדים מכולם. אפשר ללמוד מזה שגורמים חיצוניים הם לא מה שקובע את המציאות שאנחנו חיים בה, אלא מה שאנחנו בוחרים להזין את עצמנו בו- הכרת תודה או כפיות טובה, ומה שנזין את עצמנו בו הוא מה שאנחנו נהפוך להיות.

אדם שרק מדבר ומכיר בסבל שהוא חווה בלי להסתכל על הטוב שבחייו הוא אדם שבוחר להתמקד יותר בטריגרים מאשר בגלימרים. זה לא שאין לו שום גלימר בחייו, אלא שהוא בוחר להוריד מחשיבותם ואפילו מתעלם מהם. כל פעולה שאדם מבצע מספר פעמים ומאמץ אותה לשגרת חייו הופכת לתורה, כך שכל מה שמסביב הופך להיות כמעט בלתי נראה.

זו אחריות עצומה כלפינו שניתנה לנו מאת אלוהים, לבחור. כל כך עצומה שאפילו אלוהים שהעניק לנו את האחריות, בחר להיכלל בחוק שלה. הוא לעולם לא כופה את עצמו על איש. לכל אדם ניתנת האפשרות לבחור אם לפתוח את דלת ליבו לאלוהים ולהזמין אותו להיכנס לחייו.

חופש הבחירה שקיבלת הוא לא רק החופש לבחור מה את רוצה לעשות בכל רגע נתון, אלא זה החופש לבחור איך את רוצה שהחיים שלך יראו, איך תיראה המציאות היומיומית שלך.

אם תבחרי להבחין יותר בגלימרים שבחייך, המציאות שלך תהיה מציאות של שמחה, שלום עם עצמך ועם הסביבה, גדילה, הצלחה ובריאות. ועם הזמן תמצאי יותר ויותר גלימרים כאלו, ממש כמו אדם שלומד נהיגה בפעם הראשונה ופתאום שם לב לכל תמרור שנמצא בדרך שלפני כן, לא הבחין בו. כך גם טריגרים, הפוקוס עליהם יבנה לנו מציאות שמבוססת על ספקות שימנעו מאיתנו כל הצלחה וכל דבר טוב שמחכה לנו שנגשים אותו.

העולם בנוי על אנרגיה שמושקעת ואנרגיה שחוזרת, אם את רוצה חיים של חופש ושפע, חפשי היכן כבר עכשיו יש לך חופש ושפע ותחיי את זה, זה מה שנקרא לזייף את זה עד שתעשי(תהיי) את זה "fake it until you make it"

ושוב, זה עניין של הסתכלות כי חופש ושפע הם דברים שיכולים להיראות שונה מאדם לאדם ולכן אין פה שום מגבלה על מה נחשב להיות חופשי או להיות בעל שפע.

זה אימון. להרגיל את המיינדסט שלנו להסתכל על חצי הכוס המלאה במקום על החצי הריק זה לאמן את המחשבות שיהיו כמה שיותר מחשבות שבונות אותנו. האימון הזה מזכיר אדם שרוצה להיכנס לכושר ומתחיל להתאמן, ההתחלה קשה ובהמשך זה זורם יותר, האתגרים יעלו בדרגת הקושי אבל הטכניקה תישאר ותתחדד, כך גם ההתמודדויות בחיינו שמתפתחות לפי רמת המסוגלות והחוסן הנפשי שלנו, ולא זה לא מקום לברוח להיות ראש קטן רק בשביל להתמודד עם דברים "קטנים" כי אז גם התוצאות שלנו יהיו קטנות ואף אחד מאיתנו לא נברא עם פוטנציאל למשהו "קטן".

לסיכום, שימו לב שהמטרה היא לא להתעלם מהטריגרים אלא להיות עד כמה שאפשר בשליטה עליהם ולפתור אותם בעזרת הגלימרים. מעניין שהמשותף לגלימר ולטריגר הוא שההבחנה של כל אחד מהם בחיינו יכולה להביא אותנו למודעות, שהיא אחד משני המרכיבים למיינדסט מנצח - על הנושא הזה אפרט בפוסטים הבאים :)

ומי מכן שמרגישה שהפוקוס שלה יותר על הטריגרים בחייה מאשר על הגלימרים: זכרי שבכל בוקר שאת קמה את מקבלת את ההזדמנות להמשיך לדייק ולכתוב את הסיפור שלך, וכל לילה שאת זוכה ללכת לישון את כבר הרבה יותר מדויקת, מבינה וחכמה מאיך שהיית בתחילת היום.