מיינדסט מנצח- חלק ב

אז בהמשך לפוסט הקודם "מיינדסט מנצח- חלק א", הנה חלק ב' ואחרון לסדרת הפוסטים "מיינדסט מנצח".

המיינדסט, שהייתי מגדירה כהלך רוח של המחשבות שלנו, דפוס חשיבה, ומנצח במה? מנצח בלהוביל אותנו להגשמת המטרות שלנו, ובשביל שיהיה כשיר לכך, עליו להיות בנוי על שני מרכיבים עיקריים: הבנה ומוטיבציה שאותם תרגמתי בסדרה למודעות עצמית ואהבה. על מודעות עצמית דיברנו בפוסט של חלק א', הפעם נדבר על המרכיב השני, האהבה.

אהבה היא דבר שמעיר ומחיה. אהבה בקרב אדם יכולה להיות מקבילה לדלק בכלי רכב, היא מניעה אותנו לפעולה, ומעוררת אותנו (בהקשר הפוסט) לרצות לעסוק במשהו, לשנות הרגלים לא בונים שאימצנו עוד מהילדות, למצוא תחביב שמתכתב עם האופי שלנו/ האופי שאנחנו רוצים לדייק בנו. אהבה יכולה גם לעורר אותך להפוך תחביב למקור פרנסה, היא יכולה לעורר אותך לרצות לעשות שינוי בעולם, למצוא פתרונות שיעזרו לאנשים- פתיחת מותג בגדים למידות גדולות שפחות רואים בחנויות, כתיבת ספר עם כלים פרקטיים לחיים כדי לעודד אנשים להגיע למקום שלם יותר. אהבה יכולה לעורר בך רצון לחלוק מעצמך כמו התנדבות בארגון מסוים, הסבה למקצוע מציל חיים (קריירה במשטרה, מכבי אש, רפואה), להתמקצע בתחום מסוים על מנת להוות מודל לחיקוי על הסובבים אותך ולהשפיע לטובה עליהם. וזה לא נגמר.

העניין הוא כזה, כמה שתהיי יותר מלאה באהבה, ככה היא תפרוץ החוצה ממך ותשפיע אור על כל מה שסביבך ומעבר. ממש כמו קנקן מים שתמלאי במים ולא תפסיקי, הקנקן יישאר מלא אבל במקביל המים יגלשו החוצה וישקו את מה שסביבו.

אל תחשבי שדברים כמו מחשבות הם משהו שנסתר בהכרח מהעולם שבחוץ, מה שבלב ובמחשבות שלנו זה מה שאנחנו משדרים החוצה במודע או לא, ורואים את זה בבירור, לטוב ולרע (על הנקודה הזו אפרט יותר בפוסט נפרד על "תדרים").

כלומר, אי אפשר להיות בלי אהבה לסובבים אותך אבל כן עם אהבה עצמית (זו כבר לא אהבה, זו גאווה) וגם אי אפשר הפוך, לעולם לא תוכלי לאהוב עד הסוף אחרים אם לא תדעי לאהוב את עצמך עם כל המעלות והמורדות.

מכאן, לא רק שהאהבה היא מה שמניע אותך לפעולה הראשונית ומעיר אותך לעשות את הצעד הראשון, היא גם זו שמחזיקה אותך לאורך כל הדרך. זו בחירה, אם תבחרי לאהוב את החיים שלך כמו שאת חיה עכשיו (ממקום של הודיה והערכה על מה שיש לך, כי תמיד תמצאי על מה להודות), זה יהיה בסיס טוב לבנות עליו שאיפות, מטרות לשינויים שיפורים/שימורים לחייך העתידיים.

כשאת נופלת- האהבה שבך תקים אותך בעזרת הסליחה שהיא מציעה ל"את הנכשלת" כי היא מאמינה שאם תקבלי בהודיה את עצמך גם כשאת לא תמיד מצליחה, את תקומי ותלמדי מהטעויות, תהיי שמחה יותר, אז גם בריאה יותר (הן בגוף והן בנפש), וכך תוכלי לממש את הפוטנציאל המלא שבך. יותר אהבה= יותר הצלחה.

כמו רכב שחסר בו דלק והוא נתקע ולא יכול לזוז כך גם אדם שחסרה בו אהבה הוא אדם שתקוע- תקוע בהשוואה של התהליך האישי שלו מול תהליך של אחרים (ובינינו- כמה באמת אנחנו מודעים לכל צעד מצליח או כושל של אדם אחר?), תקוע במקום שופט, בעיקר שפיטה עצמית, וקנאה שמובילה בסוף לריקבון, עצב ומוות.

אהבה היא בחירה. אף אחד לא מכריח אותך לתדלק את הרכב שלך אבל זו פעולה כל כך מובנת מאליה עבורך כי את יודעת שרק ככה תוכלי להשתמש ברכב, ובלי הדלק הזה כל הרכב לא שווה כלום, הוא לעולם לא יצליח להגשים את הייעוד שלו.

ולסיכום של סדרת הפוסטים "מיינדסט מנצח", קחי רק אחד מהמרכיבים: מודעות עצמית או אהבה, וכאילו לא השתמשת באף אחד. אלה שניים שבאים ביחד בשביל להכשיר את דפוס החשיבה שלך לדפוס שיכול להגשים את החלומות הכי משוגעים ו"בלתי אפשריים" שלך.

וכמו שבפוסט הקודם קיבלת על עצמך לבדוק עד כמה את מודעת לעצמך וליכולותייך, בדקי את עצמך גם עם מרכיב האהבה, הנה שאלות שיכולות לכוון את בדיקתך, כמה אהבה יש בקרבך:

כמה אני מודעת לכך שבאיזשהו אופן אני כבר חיה עכשיו את חיי החלומות(או חלק מהם) שהיו לי בעבר על העתיד שלי?

איך אני מקבלת את הכישלונות שלי?

איך אני מקבלת את ההצלחות שלי?

מה עובר לי בראש כשמסביבי אנשים?