מיינדסט מנצח- חלק א

כבני אדם יש לנו חלומות רבים. חלק מהחלומות האלו עוברים סינון ומועברים לשלב מתקדם יותר בו החלום הופך למטרה של ממש, ואז לאדם יש מטרות רבות שאפשר לדמות אותן לקרשים שבגשר עץ צר וארוך ומתנדנד, צעד צעד כל קרש (מטרה) מוביל אותנו אל עבר השלב הבא, מטרת-העל, שהיא לרוב מסתכמת ברצון שלנו לחיות באושר טהור עם האהובים שלנו. זה לא נגמר פה, השלב הבא לאחר מטרת-העל הוא מטרת החיים, והמטרה הזו עוסקת במקום ובחיים שאנחנו מקווים להגיע אליהם כשנסיים את התהליך שלנו פה בעולם, והיא גם מושפעת מהדרך שנבחר ללכת בה בעולם הזה.

הפוסט הזה יהיה הראשון מתוך שני פוסטים של סדרת "מיינדסט מנצח" שעוסקת בשני המרכיבים העיקריים לבניית מיינדסט מנצח. מיינדסט, שהייתי מגדירה כהלך רוח של המחשבות שלנו, דפוס חשיבה, ומנצח במה? מנצח בלהוביל אותנו להגשמת המטרות שלנו (הקרשים בגשר העץ).

בשביל שדפוס החשיבה שלך יהיה כשיר להוביל אותך בדרך להגשמת היעדים שהצבת לעצמך את צריכה שני דברים עיקריים: הבנה ומוטיבציה. בסדרה הזו אני בוחרת לתרגם אותם למשהו נגיש, ספציפי וקרוב יותר: מודעות עצמית ואהבה.

מודעות עצמית.

רוב החלומות שלנו שבהמשך גם הופכים למטרות, מבוססים על הכרה מסוימת שלנו עם עצמנו. כלומר, מעולם לא היה לי חלום לפתח קריירה בתחום הרפואה כי אני מודעת לכך שיכולת התפקוד שלי נמוכה מאוד, על סף שיתוק, כשאני רואה בן אדם פצוע או כאוב, כי אני מזדהה איתו ופיזית כואב גם לי בגוף בשבילו. לעומת זאת, פתיחת בלוג כמטרה בחיים מבוססת על ההכרה שלי עם עצמי כמישהי שאוהבת וגם טובה בלהתבטא בכתב, ויש לה ערך מוסף לתת לעולם. זו מודעות עצמית.

המודעות היא כלי שכדאי לחדד אותו באופן מתמשך במהלך חיינו כי הוא מה שעוזר לנו להיות ממוקדות לא רק בהצבת מטרות ויעדים, אלא גם בתוכניות להגשמתם, בצעדים הפרקטיים שתיקחי- אם את יודעת למה את מסוגלת ולמה לא, מה באמת מעניין אותך ומה משעמם אותך עד לכדי פיהוק, איך את מגיבה בסיטואציות מסוימות- הצעדים בדרך להגשמת המטרה יהיו הרבה יותר יעילים עבורך וגם מכישלונות שצפויים לך בדרך תוכלי לקום ולהתקדם הלאה נכון ואולי אפילו מהר יותר.

ומה לגבייך? עד כמה את חושבת שאת מודעת לעצמך וליכולותייך? בחני את עצמך, תשאלי את עצמך שאלות על האישיות שלך ונסי להתמקד בתכונות האופי שבולטות בך אל מול הרצונות והשאיפות שלך, מהקטנות (למשל בניית הרגל) לגדולות (שגרה אידאלית, קריירה וכו').

הנה שאלה שתוכלי לענות עליה ולבדוק את עצמך על מנת להיות יותר פרודוקטיבית עם הזמנים שאת משקיעה לצעדים בדרך להגשמת יעד שהצבת לעצמך:

מהן השעות במהלך היממה בהן את באמת בשיא הריכוז שלך?

אני יכולה לשתף על עצמי שכל חיי חשבתי שאני "טיפוס של בוקר" ובכיתה י"ב גיליתי שאני בשיא הריכוז שלי דווקא בשעות הערב המאוחרות, ובשביל הדיוק בין 7 בערב לחצות- אלה השעות שלי בשביל לעשות דברים שדורשים יותר מהריכוז שלי, דברים כמו למידה וקריאה וגם שיחות נפש.

הבנתי את זה כשהתאמנתי למבחן גדול שהיה לי במתמטיקה ובמשך כמה ימים מרחתי בקרים שלמים בניסיון לשבת וללמוד את החומר למבחן עד שיום אחד הייתי עסוקה מאוד ודחיתי את התרגול לשעות הערב, ולמדתי והבנתי טוב יותר את מה שאני מתרגלת, הכל פשוט זרם לי והצליח, ישבתי על הכיסא עד חמש לפנות בוקר! והיום כשאני גרה עם בעלי, את המשימות השוטפות של תחזוקת הבית כמו טאטוא או כביסה אני לא דוחה לסוף היום, להיפך, אני עושה אותן לפעמים עוד לפני ארוחת הבוקר, כך שמשעות אחר הצהריים-ערב (הזמנים בהם גבריאל, הבן שלי, הולך לישון את שינת הלילה שלו) אני מתמסרת ללמידה ולכתיבה ואני הרבה יותר יעילה ונהנית מהזמן שלי וממה שאני עושה.

זה הכוח של מודעות עצמית.

בדקי את עצמך, קחי זמנים של שקט בסביבתך, כך שהרעש היחיד יגיע מהמחשבות שלך, ותני להן לסדר את עצמן ולהתגבש לפיסות מידע (אולי אפילו חדשות) על עצמך.

הנה כמה שאלות שיכולות לכוון אותך:

איפה/ מתי את מרגישה בשיא ההשראה שלך?

איפה את רוצה להיות בעוד שנה מהיום? (הרגלים, תכונות אופי, מראה חיצוני, אמונה, בריאות, זוגיות, עיסוק ותחביבים)

מה עושה אותך באמת שמחה ושלמה? איפה זה קורה?

מה המקום/התפקיד שאת רוצה לקחת בעולם? על מה החותמת שלך תהיה? (יכול להיות מורכב ממגוון תחומים)

מסוג הדברים ששווה לכתוב על דף.